רוני יקרה
 
ניתן להיות מחובר אך לא נוכח. הנוכחות שאנו מדברים עליה היא הנוכחות האנרגטית. כשאנו קוראים למשהו במחשבתנו הוא מגיע אלינו. כשהוא לא מגיע אזי מדובר בחוסר נוכחות.
 
זאת כאמור בהסתיגות אחת והיא מצב אנרגטי אחר מהמוכר לנו. וזהו מצב המיזוג. החוויה של אחדות עם היש. קשה לי להגדיר אך זה לא מצב התודעה הרגיל.
כאן אין נוכחות אנרגטית. השואל ונושא השאלה התאחדו. אין הפרדה.
במצב הזה אין מה לבדוק ואין מה לשאול. יש הוויה.
 
בעיקרו של עניין אנו מחוברים תמיד. בפועל זו לא החוויה שלנו.
כאשר אנו חווים חוויה של מיזוג וחוזרים למצב הרגיל יש בילבול. הנובע מרמות תודעה שונות בהם השפה שונה וכן ההתיחסות האנרגטית.
כך בטעות אנו יכולים לאבחן משהו שגוי משום שאנו לא מכירים את השפה. ולא מכירים את החוויה ולכן לא יכולים לאבחן אותה.
 
להערכתי מהות התגובה הקודמת הינה שאנו יכולים להיות מחוברים אך בגלל שאנו מפרשים מרמות תודעה שונות, נחשוב שאנו לא מחוברים.
 
נשמע אולי מסורבל אך ככה הם פני הדברים כשאנו נמצאים בזירה לא מוכרת.
בסופו של דבר אנו חוזרים לפשטות , שלא משנה מה נעשה או מה נהיה, אנו כבר שם.
 
באהבה
יהודית

יפתי
 
אני עצמי חשה את הבילבול. הכנות הלא מתפשרת שואלת שאלות ומקשה. רוצה הליכה מדוייקת ובלי "חרתה".
 
בפועל כל עוד אני לא מחוברת באופן מלא. עלי לפעול מהמקום בו אני נמצאת ולא המקום שהייתי או אהיה.
 
לא להאיץ את התהליך. להבין שבגלל שהוא הדרגתי יש בילבול/תיסכול. חשוב לא להאיץ משום שהתהליך בעצמו הוא כבר מואץ ועוצמתי מאוד.
 
להניח להרפות הן מילו המפתח פה. לקבל את הנדנדה ואת ההתנגדות לנדנדה . להזכר שאנו לא לבד ושהתהליך הוא קוסמי.
יש תהליך הדרגתי של שינוי. מומלץ להניח לו להתרחש. כשברקע האמון. להזכיר לעצמנו את כל המצבים בהם הינו בזרימה עם היקום.
 
בכל אופן מה שחשוב זה מי שאת והתהליכים שלך.
כתבתי על עצמי אבל זה רלוונטי גם לך.
 
נדמה לי שיועיל לך להכין מחברת תמיכה בה תרשמי זמנים של סינכרון, הבנות, תובנות, חלומות מעניינים ומקומות וזמנים בהם היתה השראה.
 
לחיי החיים