הינה היום הינו יום הולדתי הלועזי 17/9. אני מאחלת לעצמי מזל טוב. ורוצה לנצל הזדמנות זו להודיה.
 
הודיה לחסד. לחסד רב ההדר. הודיה לאלוהיי ולבוראי. הודיה לשפע וליופי ולאמת ולאחד.
 
הודיה למשפחתי הוריי אחיי וחבריי ולכל האנשים שפגשתי.
 
הודיה לשרשרת המורים: ארוויק, רפי רוזן, סימה, נאדר בוטו, רוני, ג'ון דה רוייטר, לילי בנטב ועוד שבוודאי שכחתי.
 
הודייה לאווטרים: ראמנה מהארישי, ג'ון דה רוייטר, מאדר מירה, אמה, ניסראגדטה ורבים נוספים שאיינני מכירה.
 
הודייה לקיים ולקיום
 

אתמול עלתה בי המחשבה שכשאנו משקרים לעצמנו אנחנו גורמים לעצמנו סבל.
 
וזה עלה אחרי שחברה אמרה: כל אחד יודע בפנים כשהוא משקר. וכאשר הוא נמצא בסביבה שנוח לו בה אז יותר קל לו לחשוף ולהודות שהוא משקר.
 
להערכתי בסיס הקיום האנושי הינו שקר. מלבד יוצאים מהכלל שהינם מועטים ביותר. שהכנות בעצם עזרה להם להשתחרר.
אנו כל הזמן מסתירים ומשקרים. ובעיקר לעצמנו. בקשר למניעים שלנו, לרצונות שלנו, לצרכים שלנו. אנו לא עומדים ערום וערייה חשופים אל העולם. יש לנו מסכים ופילטרים דרכם אנו חיים. דרכם אנו מתבטאים ובאים ליידי מימוש.
 

החל מ- 8/8/10 שמתי לב לשינוי אנרגטי המתרחש בי. ממבנה של צ'קרות למשהו אחד בעל צורה של יהלום שמרכזו בלב. אולי אני טועה בקשר לצורת המבנה אך העיפעוף והמסר הינו של מרכז אנרגטי אחד.
 
יש כניסה ויציאה ממצב אנרגטי זה. כאשר יש יציאה יש תחושה של נפילה. תחושה של חולי. תחושה שמשהו לא כשורה.
 
הזמנים כעת הם זמנים של שינוי והתפתחות לכיוון של משהו אחד. המיותר מראה את פניו ויש התנגדויות אחרונות של המיינד, שעדיין פעיל.
 

הגשמה היא להוציא את הבפנים החוצה. ואין הכוונה ליכולת או לכישורים. הכוונה הינה להוציא את האהבה שבפנים החוצה. לתת לאלוהי שבתוכי ביטוי בחוץ.
 
להיות אהבה בפעולה.
 
תמיד חשבתי שהגשמה זה לדעת, להיות בעל יכולת, להצליח. והלכתי בכיוון. למדתי תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות. לא כי אהבתי אלא כי אמא שלי אמרה שאישה צריכה להיות עצמאית ואבא שלי חשב שאישה לא יכולה להיות אשת עסקים, ואני רציתי להוכיח לו אחרת. כמה טפשי.